הכרה במדינה פלסטינית אחרי השבעה באוקטובר 2023 תהווה פרס לטרור הפלסטיני, ועלולה לעודד את הפלסטינים להמשיך במאבק המזוין נגד מדינת ישראל ואזרחיה. על ישראל להדוף את הלחצים הבין-לאומיים להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית ולקידום רעיון המדינה הפלסטינית. יש לשכנע את ממשל ביידן להתמקד בהסכמות הרחבות שיש בין שתי המדינות, ובהן הצורך בהכרעת החמאס ויצירת מצב ביטחוני שיצמצם במידה רבה את האפשרות למתקפת אוקטובר חוזרת בעתיד.
מעבר להיותה כישלון מדיני ואסטרטגי צבאי החמור ביותר שידעה מדינת ישראל מאז הקמתה, מתקפת חמאס על ישראל בשבעה באוקטובר 2023 היוותה גם תפנית גאו-פוליטית באזור לרעת ישראל. ישראל נאלצת עתה לשוב ולעסוק בסוגיית הקמת מדינה פלסטינית, לאחר שנים רבות שזו נדחקה לקרן זווית והפכה כמעט ללא רלוונטית במערכת הבינלאומית.
דחיקת הסוגיה הפלסטינית בפוליטיקה העולמית התרחשה בשל כישלונות התנועה הלאומית הפלסטינית ומאמצים מדיניים ישראליים, בעיקר מול ממשל טראמפ בשנים 2016–2020. אף כי בתקופת טראמפ הושקה “עסקת המאה”, שבמסגרתה תמכה ארצות הברית בהקמת מדינה פלסטינית, הייתה זו למעשה הבעת תמיכה באוטונומיה מפורזת ללא רצף טריטוריאלי בין עזה ליהודה ושומרון. בנוסף, התוכנית המדינית כללה מרכיבים רבים שלא אפשרו לרשות הפלסטינית לתמוך בה (ואומנם, הרשות הפלסטינית התנגדה לתוכנית). לעומת זאת, תוכנית טראמפ העניקה לישראל הישגים מדיניים היסטוריים (הכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות לירושלים, הכרה בחוקיות החזקת שטחים של ישראל, הכרה בריבונות ישראל בגולן, ושינוי ההתייחסות להתנחלויות כנוגדות את החוק הבינלאומי), ואילו לפלסטינים הוצע הסדר עתידי שהסיכויים שיתקבל מלכתחילה היו קלושים.
מדיניות הנשיא טראמפ תמכה בתפישה המדינית ארוכת השנים של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי יש להתמקד בשיפור היחסים עם העולם הערבי תוך עקיפת הסוגיה הפלסטינית. במסגרת שינוי המדיניות של הממשל האמריקני נחתמו “הסכמי אברהם” עם איחוד-האמירויות, בחריין, מרוקו וסודן, בהסכמה סעודית. זאת בניגוד לדרישה הסעודית ארוכת השנים להקמת מדינה פלסטינית בתמורה לנורמליזציה בין ישראל למדינות המפרץ. הרחבת הסכמי אברהם, בעיקר עם סעודיה, נידונה בשנתיים האחרונות גם עם ממשל ביידן, והצדדים אף הגיעו להסכמה עקרונית בתקופה שלפני השבעה באוקטובר 2023 ולפיה תחתומנה סעודיה וארצות הברית על ברית הגנה המלווה בנורמליזציה של סעודיה עם ישראל.
החזרת המיקוד אל הסוגיה הפלסטינית
מאז מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023 זיהה ממשל ביידן חלון הזדמנויות להחיות את פתרון “שתי המדינות לשני עמים”, ולנצל את הדיון על “היום שאחרי” המלחמה בעזה כדי להחזיר את סוגיית המדינה הפלסטינית למרכז הבימה. לאורך כל תקופת המלחמה הביע הנשיא ביידן תמיכה מובהקת בהכרעת חמאס, אך הקפיד לכרוך זאת באפשרות להקמת מדינה פלסטינית בעלת מערך שלטוני אחוד (גם אם ללא רצף טריטוריאלי). ממשל ביידן אף החל להתנות את הנורמליזציה עם סעודיה ומדינות ערב נוספות בהסכמה ישראלית להעברת השליטה ברצועת עזה לרשות פלסטינית “מחודשת”, מתוך מטרה להקים מדינה פלסטינית ביום שאחרי תבוסת חמאס.
לכן, הממשל האמריקני מתנגד לכיבוש צבאי ישראלי מתמשך בעזה, להקמת יישובים ישראליים, לגריעת שטח מהרצועה על ידי ישראל ולכל שינוי דמוגרפי בה. מדיניות ממשל ביידן באה לידי ביטוי גם בקידום של הסוגיה הפלסטינית מול מדינות באזור, במסלול עוקף ישראל. ב-15 בפברואר 2024 דווח בעיתון “הוושינגטון פוסט” כי ארצות הברית וקבוצה קטנה של מדינות מהמזרח התיכון מנסות להשלים במהירות תוכנית מפורטת ומקיפה לשלום במזרח התיכון בין ישראל לפלסטינים, כולל לוח זמנים “קשיח” להקמת מדינה פלסטינית.
ישראל חייבת להמשיך להתנגד לרעיון של הכרה במדינה הפלסטינית באופן חד-צדדי. ישראל צריכה למצוא דרך להדוף את הלחצים האמריקניים בנושא. טוב עשתה ממשלת ישראל כשהעבירה החלטה הצהרתית שלפיה מדינת ישראל מתנגדת להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית – החלטה שגם אושרה בהצבעה בכנסת ברוב עצום של 99 חברי כנסת מתוך 120. מהלך זה שידר לוושינגטון ולעולם את ההסכמה הרחבה בציבור הישראלי נגד הניסיון לכפות על ישראל הקמת מדינה פלסטינית ללא משא ומתן בין הצדדים, ודחייה של התערבות בוטה של גורמים זרים במציאת פתרון לסכסוך.
הסכנה האסטרטגית במדינה פלסטינית
רעיון הכרה חד-צדדית בהקמת המדינה הפלסטינית מעיד כי הטבח האכזרי ביותר ביהודים מאז השואה לא הצליח לזעזע מספיק את הממשל הדמוקרטי בארצות הברית, שתפישותיו בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני נטועות עמוק בהנחת המוצא שהפתרון הוא “שתי מדינות לשני עמים”. הכרה במדינה פלסטינית אחרי השבעה באוקטובר 2023 תהווה פרס לטרור הפלסטיני, ועלולה לעודד את הפלסטינים להמשיך במאבק המזוין נגד מדינת ישראל ואזרחיה, עד להשלמת מטרתם המרכזית – מדינה ערבית אחת מהנהר ועד הים. על פי סקר שנערך במהלך המלחמה הנוכחית בעזה, 82 אחוזים מתושבי הרשות הפלסטינית תומכים במתקפת חמאס בשבעה באוקטובר.
בעמדותיה כלפי ישראל, הרשות אינה שונה במידה רבה מהחמאס בעזה. הרשות הפלסטינית מסיתה ללא הרף נגד ישראל והעם היהודי על ידי מערכות החינוך והתקשורת שלה. היא אף תומכת בטרור נגד יהודים באמצעות תשלום קצבאות למשפחות מחבלים. היא חותרת נגד ישראל ופוגעת בלגיטימיות של מדינת היהודים.
מעבר לכך, המציאות מעידה כי הרשות הפלסטינית אינה מסוגלת לנהל ישות מדינתית. היעדר יכולות המשילות והשלטון של הרשות עלול להוביל לסכנות ביטחוניות חמורות עבור ישראל. אלמלא הנוכחות הישראלית הביטחונית ביהודה ושומרון, סביר מאוד להניח שהרשות הפלסטינית הייתה קורסת בשל אובדן הלגיטימיות של הנהגתה, ורבים הסיכויים שהייתה נשלטת על ידי החמאס. הכרה ברשות כמדינה פלסטינית היא מתכון לחוסר יציבות ולצמיחת מדינה אסלאמית קיצונית.
אפילו הממשל האמריקני הנוכחי מבין כי יש צורך בתיקון הרשות הפלסטינית על מנת שתוכל לתפקד כמדינה אחראית, ואת החשיבות בפירוזה.
מבחינה טופוגרפית, המדינה הפלסטינית השולטת ברכס ההרים של ארץ ישראל תיהנה מיתרונות השליטה על מישור החוף המאוכלס בצפיפות ביהודים. שטח זה כולל תשתיות ומתקנים אסטרטגיים ורגישים, כמו שדות תעופה, נמלי ים, משרדי ממשלה, מתקנים ביטחוניים, בסיסים צבאיים ותשתיות לאומיות חיוניות. כל אלה יהיו עלולים להיות חשופים להתקפות מתמשכות מצד המדינה הפלסטינית, או גורמים בתוכה. ללא שליטה ישראלית על כל ארץ ישראל מהנהר ועד הים, רוחב המדינה יצומצם באזורים מסוימים לקילומטרים בודדים. מצב זה יחשוף אותה לפשיטות ופלישות קלות לביצוע.
על ישראל להמשיך להדוף את הלחצים הבינלאומיים, ובעיקר אלה מוושינגטון, להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית ולקידום רעיון המדינה הפלסטינית. בשלב זה, ישראל צריכה לשכנע את ממשל ביידן להתמקד בהסכמות הרחבות שיש בין שתי המדינות, ובהן הצורך בהכרעת החמאס ויצירת מצב ביטחוני שיצמצם במידה רבה את האפשרות למתקפת אוקטובר חוזרת בעתיד.
בכל הנוגע לרצועת עזה, טוב תעשה ישראל אם תסרב לניהול עזה על ידי הרשות הפלסטינית, ועל ידי גורמים ערביים שישאפו לשמר את חלופת המדינה הפלסטינית. ישראל צריכה לנסות לקדם שליטה אזרחית של אנשי עסקים ומכובדים עזתיים, לצד שליטה צבאית ישראלית בכל הרצועה, לרבות ציר פילדלפי. מציאות כזו תיטיב עם האינטרסים הכלכליים והאזרחיים של תושבי עזה, ותייצר בידול בין עזה לבין הרשות, שהוא חשוב להחלשת התנועה הלאומית הפלסטינית – האויב של ישראל.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: IMAGO / Pond5 Images
- בניית אתרים